את המדיטציה נהוג לשייך לסין וכן באופן כללי למדינות המזרח, אך כבר מאות שנים אין המדיטציה שייכת למדינות המזרח הרחוק בלבד-ניתן לראות ברבות מארצות המערב את השילוב של המדיטציה באורח חיינו.

בשונה מהיוגה, אשר ניתן ולעתים אף מומלץ לבצע בקבוצות, את המדיטציה נדרש לבצע לבד. זאת מבסיס מטרתה של המדיטציה-מצב של תודעה נפשית, המושגת ע"י עבודה אישית של האדם מול עצמו. 

בסין הוגדרה המדיטציה ככניעה לכוחות השמיים והארץ מתוך שאיפה להתמזג בתוכם. בהודו, ביקשו להכניס פראנה- אנרגיית החיים- אל מערכת הצ'אקרות (מרכזים פנימיים שונים בגוף האדם) בכדי לשנות ולהעצים לטובה את פעילותן. 

קיימות מאות שיטות ביצוע מדיטציה, אך ניתן לחלק אותן לשלוש קבוצות עיקריות:

• מדיטציה המתרגלת שליטה בכוחות האנרגיה, התעוררות וזרימה - עיקר התרגול במדיטציה מסוג זה הוא שליטה ויכולת כיוון כוחות החיים. מדיטציה מסוג זה תורגש גם במישור הפיזי, הרוחני והמנטלי. מלבד השגת בריאות ואריכות ימים, מתרחש גם שינוי באלכימיה הפנימית, אשר בה מתרחש שינוי במישורים סאבלימינליים.
• מדיטציה המתרגלת התבוננות פנימית ומפתחת חמלה וחוכמה - משפיעה על המישור הסאבלימינלי ומביאה לשינוי עמוק בדפוסי אישיות. התרגול מפתח זווית ראייה נכונה ומאפשר פירוש נכון של המציאות כמות שהיא.
• מדיטציה המתרגלת מיקוד התודעה באובייקט כלשהו - לזו, השפעה מרגיעה אשר משרה שלווה במישור ההכרתי. ההשפעה המרגיעה הזו תישאר בתודעה במשך זמן מה גם לאחר התרגול. היא תאפשר למתרגל להשפיע לטובה על התנהלותו ביום-יום במישור הרגשי, הפיזי, הרוחני והמנטלי. תדעו כי הגעתם למיקוד כאשר תרגישו מרוכזים מאוד, שלווים, חיוניים, שמחים ובהירי מחשבה.

מדיטציה והשפעותיה

הקדמה-תדרי המוח

המוח עובד על גלים, שהם למעשה תדרים שמפיק המוח האנושי על פי רמות שונות של קשב:

כאשר המוח פועל בתדירות 12-14 הרץ (גלי בטא)-זהו מצב אופטימאלי לפתרון בעיות ומצוקות וכן לקבלת החלטות.

כאשר המוח פועל בתדירות 7-9 הרץ (גלי אלפא)-זהו מצב אופטימאלי של ריכוז, הרפייה ואיזון בין אונות המוח. לפיכך זהו מצב אידיאלי לקריאה וקליטת מידע.

כאשר המוח פועל בתדירות 3-5 הרץ (גלי תטא)-מדובר במצב של מנוחה הכרתית. אופטימאלי ליצירה, פתרון בעיות, זיכרון ועיבוד נתונים.

כאשר המוח פועל בתדירות 1-2 הרץ (גלי דלתא)-מדובר במצב של מנוחה עמוקה והרפיה עמוקה. מתאים לשחרור דחק ומתחים ומאפשר שליטה בכאב.

 

במהלך מחקרים מדעיים, הוכח כי המדיטציה מביאה את האדם המתרגל למצב הדומה לשלב שלפני השינה (קצב הלב מאט, צריכת החמצן פוחתת ורמת גלי התטא עולה). במהלך המדיטציה, מרכז כובד פעילות המוח עובר מן האונה הימנית לאונה השמאלית-מצב זה הופך את תפיסת עולמו של מתרגל המדיטציה, מלחץ ודחק אל רכות ושביעות רצון.

כמו כן, בזמן תרגול המדיטציה, מתקיימת האטה בקצב הפעילות של האיזורים האחראיים לעיבוד מידע במוח. במקביל, גובר קצב פעילות האיזורים האחראיים על זכרונות, רגשות ונשימה.

יכולת השליטה ברמות הקשב היא אף משמעותית מאוד ללמידה.